הפרעת אישיות פרנואידית

הפרעת אישיות פרנואידית (PPD) שייכת לקבוצת הפרעות האישיות הכרוכה בהתנהגות מוזרה או חשיבה אקסצנטרית. אנשים עם הפרעה זו סובלים מחוסר אמון וחשדנות בלתי פוסקים כלפי הסביבה, גם כאשר אין כל סיבה לחשד. הפרעה זו מתחילה בדרך כלל בבגרות המוקדמת והופכת להיות נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.

תסמיני הפרעת אישיות פרנואידית

אנשים עם הפרעה זו נמצאים תמיד על המשמר, מתוך אמונה שאחרים מנסים כל הזמן להשפיל אותם, לפגוע בהם או לאיים עליהם. אמונות אלו בדרך כלל בלתי מבוססות, והם סובלים אף מהרגלי אשמה וחוסר אמון אשר עלולים להפריע ליכולותיהם ליצור מערכות יחסים עם קרובות. אנשים עם הפרעה זו סובלים מהתסמינים הבאים:

ספק מתמיד. לגבי מחויבות, נאמנות או אמינות של אחרים, מתוך אמונה כי הסביבה מנצלת או מרמה אותם.

חוסר יכולת לבטוח. אינם מסוגלים לבטוח באחרים או לחשוף מידע אישי בשל החשש שחשיפת מידע אישי תשמש נגדם.

חוסר יכולת לסלוח. הם אינם שוכחים או מוחלים על עוולה שהופנתה כלפיהם, וחיים בשמירת טינה מתמדת.

רגישות. הם רגישים יותר ומקבלים ביקורת באופן גרוע.

פרשנות שגויה. הם קוראים משמעויות נסתרות בדברי הסביבה או מפרשים מבטים מזדמנים של אחרים באופן שגוי.

חשדות חוזרות ונשנות. ללא סיבה, הם סבורים תמיד שבני הזוג שלהם או האהובים עליהם אינם נאמנים.

חשים מותקפים. סבורים כי הסביבה אינה מבינה אותם, ומגיבים בדרך כלל בכעס וללא מחשבה.

קרים ומרוחקים. במערכות יחסים עם אחרים, ועלולים להפוך לשתלטנים וקנאים.

חוסר אחריות אישית. אינם מסוגלים להבחין בחלק האישי שלהם בבעיות או סכסוכים ומאמינים שהם תמיד צודקים.

קשיי הרגעות. חיים בסערה פנימית מתמדת.

אופי שלילי. המאופיין בעוינות, עקשנות ווכחנות.

הגורם. הגורם המדויק אינו ידוע, אך מדענים סבורים כי ההפרעה נובעת משילוב גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים. העובדה שהפרעה זו שכיחה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה עם סכיזופרניה, מרמזת על קשר גנטי בין שתי ההפרעות. חוויות ילדות מוקדמת, ובכלל זה טראומה פיסית או רגשית, משמעותיות אף הן להתפתחות הפרעת אישיות פרנואידית.

אבחון המחלה

אם נמצאים תסמינים פיסיים, הרופא יתחיל את ההערכה באמצעות בדיקת היסטוריה רפואית ופסיכיאטרית מלאה, כולל בדיקה גופנית. למרות שלא קיימות בדיקות מעבדה המאבחנות באופן פרטני הפרעות אישיות, הרופא עשוי להשתמש בבדיקות אבחון שונות על מנת לשלול מחלה גופנית כגורם לתסמינים.

אם הרופא אינו מוצא כל סיבה גופנית לתסמינים, הוא עשוי להפנות את האדם לפסיכיאטר או פסיכולוג, איש מקצוע בתחום בריאות הנפש אשר עבר הכשרה מיוחדת לאבחן ולטפל במחלות נפשיות. פסיכיאטרים ופסיכולוגים משתמשים בכלי ראיון והערכה שתוכננו במיוחד להעריך אדם עם הפרעת אישיות.

טיפול בהפרעת אישיות פרנואידית

אנשים עם הפרעה זו בדרך כלל אינם פונים בעצמם לקבלת טיפול, היות ואינם רואים עצמם כבעלי הפרעה. כאשר הטיפול מתבקש, פסיכותרפיה, סוג של ייעוץ, הוא טיפול הבחירה בהפרעה זו. הטיפול מתמקד בהגברת המיומנויות להתמודדות כללית, כמו גם בשיפור המגעים החברתיים, התקשורת, וההערכה העצמית. היות ואמון הוא גורם חשוב בפסיכותרפיה, הטיפול מאתגר שכן אנשים עם הפרעת אישיות פרנואידית מאופיינים בחוסר אמון באחרים. כתוצאה מכך, אנשים רבים עם הפרעה זו אינם פועלים על פי תכנית הטיפול שלהם.

תרופות בדרך כלל אינן מוקד הטיפול העיקרי בהפרעה זו. יחד עם זאת, תרופות נוגדות חרדה, תרופות נוגדות דיכאון או תרופות אנטי פסיכוטיות, עשויות להיקבע עם תסמיני המטופל קיצוניים, או אם הוא סובל אף מבעיה פסיכולוגית קשורה, כגון חרדה או דיכאון.

סיבוכים. החשיבה וההתנהגויות הקשורות להפרעת אישיות פרנואידית עשויים להפריע ליכולת האדם לשמור על יחסים, כמו גם על היכולת שלו לתפקד מבחינה חברתית ובמצבי עבודה. במקרים רבים, אנשים עם הפרעה זו מעורבים במאבקים משפטיים, תובעים אנשים או חברות מתוך אמונת רדיפה.

עיון במקורות נוספים:

הפרעת אישיות  -  סקירת התופעה

מהי הפרעת אישיות פרנואידית – סימפטומים ומאפיינים של ההפרעה.

הפרעת אישיות פרנואידית – האם באמת נבדלת מהפרעות אישיות אחרות ?