ריפוי בעיסוק לנוער

ריפוי בעיסוק מסייע לאנשים להשיג עצמאות בכל היבטי חייהם, ובמיוחד כשמדובר בילדים. הטיפול מקדם התפתחות מיומנויות אישיות כגון האכלה, הלבשה, טיפוח, תיאום עין ויד, אינטגרציה חושית, טעם, מרקמים, כישורים מוטוריים, מיומנויות התנהגותיות, וכישורי משחק.

טיפול של ריפוי בעיסוק לילדים מתחיל בתהליך הערכה התפתחותית, המבוצע על ידי מומחה לריפוי בעיסוק, בסביבתו הטבעית של הילד. ילדים בגילאי שלוש עד חמש מקבלים את הטיפול במסגרת חינוכית מקצועית, מתוך מטרה לפתח או לשפר את כישורי הילד לחיים עצמאיים יומיומיים.

התחומים המרכזיים בריפוי בעיסוק

תחומי העיסוק העיקריים של ריפוי בעיסוק לילדים כוללים:

עיבוד חושי

בני נוער מתנסים במגוון בעיות חושיות תוך בחינה ואינטראקציה המתבצעת בסביבתם. יחד עם זאת, גורם חושי מסוים עלול להסלים, ולפגוע ביכולת הילד ללמוד פונקציה מתאימה בסביבתו. הפרעות חושיות בקרב ילדים צריכות להיות מזוהות מוקדם כך שניתן יהיה להעניק טיפול נכון.

קטגוריות התפקוד החושי כוללות פעולות כגון מגע, שמיעה, ראיה, מטעם, חוש הריח, שיווי משקל, ומודעות לתפקוד השרירים והמפרקים. הריפוי בעיסוק מסייע לילדים לארגן ולעבד הודעות חושיות, כך שיוכלו להצליח בביצוע פעולות יומיומיות.

פיתוח מיומנויות מוטוריות. טיפול זה מלמד רצפים של תנועות המאפשרים פעולה חלקה ויעילה, כך שהמתבגר מסגל את היכולת לשלוט במשימות מסוימות כגון כתיבה או גזירה. גורמים רבים תורמים ליכולת המיומנות המוטורית של הילד וקצב התפתחותו, כמו גם גורמים בלתי נשלטים המשפיעים על כישוריו המוטוריים, וכוללים תכונות גנטיות או ליקויי למידה. גורמי השליטה במיומנויות מוטוריות כוללים סביבה תרבותית. ריפוי בעיסוק מתמקד בעיקר במוטוריקה עדינה, המאפשרת לילד לבצע פעולות כגון כתיבה ולתפעל חפצים קטנים.

מיומנויות תפקוד עצמי. טיפול זה מאפשר לבני נוער לסגל עצמאות ולבצע משימות בעצמם, כולל האכלה עצמית, הלבשה עצמאית, למידת הרגלי טיפוח והיגיינה, ומיומנויות שיתוף פעולה ומשחק.

ריפוי בעיסוק לבני נוער מתחיל בהערכת רמות המיומנות של הילד והרכבת תכנית פעולה מפורטת לטיפול במרפאה ובבית, המסייעת לילד להשיג את מטרות התכנית ולהפיק את יתרונות הטיפול.

מהלך ריפוי בעיסוק לבני נוער

מרפאים בעיסוק נוקטים במספר גישות טיפול הכוללות מפגשים אישיים, מפגשים קבוצתיים ופגישות טיפוליות בסביבה הטבעית של הילד. בדרך כלל, תכנית הטיפול כוללת שיתוף פעולה של בני המשפחה, מורים ומטפלים המעורבים בחיי הילד.

לאחר הרכבת תכנית הטיפול העונה על צרכי הילד, המרפא בעיסוק משתמש במספר שיטות כגון:

פעילויות מבוססות על משחק. כגון דילוג ואיזון המסייעות לטיפול בבעיות כגון מוטוריקה עדינה שאינה מפותחת.

ריפוי בעיסוק לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. טיפול זה מתבצע בסביבת בית הספר, כשהמטפל מספק את הגירוי הפיסי הקבוע אליו משתוקקים ילדים אלו, וכתוצאה מכך מתאפשרים ביצועים טובים יותר בלימודים.

ריפוי בעיסוק לילדים אוטיסטים. טיפול זה מאפשר לילד לשמור את הסדר הצפוי מראש לו הוא זקוק, באמצעות משחקים הכרוכים במיון על פי צבע וגודל, ובכך מורחבים תחומי העניין של הילד, והטיפול מעודד אותו להגביר את המגעים עם סביבתו.

עיבוד חושי. באמצעות הפעלת לחץ מגע במרווחי זמן קבועים, ותזונה סנסורית המשחררת את האנדורפינים הנדרשים על מנת להרגיע את הגוף ובכך למגר ביטויי הגנה סנסורית לטווח הארוך.

ויסות רגשי. זהו טיפול לטווח הארוך, המתמקד בעבודה משולבת עם הילד וההורים, מתוך תפיסה כי תפקוד ההורים וסגנון החינוך שלהם משפיעים באופן משמעותי על תהליכי הוויסות של הילד, במיוחד בתחום הרגשי.

מרפא בעיסוק ממליץ בדרך כלל על טיפול המתפרש על פני תקופת זמן של מספר שבועות עד מספר חודשים, כשלאחריהם מתבצעת הערכה מחודשת של המיומנויות אותן התקשה הילד לבצע, כדי לקבוע את הצלחת הטיפול ולהחליט אם נדרש טיפול נוסף.

מאמרים קשורים נוספים:

מהו ריפוי בעיסוק?

תפקיד מטפל ריפוי בעיסוק